המידע במאמר כללי ואינו ייעוץ משפטי. נכון ל-19/10/2026. הנוסח המחייב הוא הנוסח הרשמי של החוק והצו, והאחריות לעמידה בדרישות חלה על בעל העסק. ראו הבהרה מלאה בסוף המאמר.

אם אתם מייצרים, אורזים או מייבאים מוצרים שנמכרים לצרכנים בישראל, ייתכן שחלה עליכם חובת סימון — ויש לבדוק זאת לגבי המוצרים הספציפיים שלכם. החובה קבועה בחוק הגנת הצרכן, והפרטים נקבעו בצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג-1983.

במאמר הזה נסביר בשפה פשוטה מה הצו דורש, מה צריך להופיע על המוצר, איך הסימון צריך להיראות — ואיך מדפיסים אותו בצורה שעומדת בדרישות לאורך זמן, עם מדפסת מדבקות ומדבקות בגלילים שמתאימות למוצר שלכם.

מי חייב לסמן?

סעיף 17 לחוק הגנת הצרכן קובע ש"על עוסק לסמן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם". הצו מפרט את החובה הזו:

• יצרן — וההגדרה בצו כוללת גם מי שעוסק באריזת טובין או במזיגתם למכל. כלומר, גם עסק שקונה סחורה בתפזורת ואורז אותה נחשב יצרן לעניין הסימון.
• יבואן — מי שמייבא טובין לשם מסחר. ריכזנו את פתרונות הסימון ליבואנים וליצרנים בדף נפרד.
• מכירה באינטרנט — אין בצו חריג למכירה אונליין. מוצר שנשלח ללקוח צריך להיות מסומן בדיוק כמו מוצר שנמכר בחנות.
• גם לפני המשלוח — בסעיף שעוסק במכירה מרחוק (ס' 14ג(ב)(4)) נדרש למסור לקונה את שם היצרן וארץ הייצור כבר בשלב המכירה, ולא רק על גבי המוצר.

אילו פרטים חובה לסמן?

לפי סעיף 3 לצו, על המוצר או על אריזתו צריכים להופיע:

1. שם המצרך וכינויו המסחרי.
2. הסימן המסחרי הרשום — אם יש.
3. שם הדגם ומספר סידורי — אם יש.
4. "סוג ב׳" — אם המצרך באיכות נמוכה או פגום, ו"מוחדש" ותאריך החידוש — אם מדובר במוצר מחודש.
5. שם היצרן ומענו, ואם המוצר מיובא — גם שם היבואן ומענו. שימו לב: תא דואר בלבד לא נחשב מען.
6. ארץ הייצור.
7. כמות לפי השיטה המטרית — נוזלים במ"ל או בליטרים, מוצקים בגרם או בק"ג. באריזה שיש בה כמה יחידות מסמנים גם את מספר היחידות.

ובנוסף, לפי החוק עצמו (ס' 17(א)(3)):

8. מספר הזהות של היצרן או היבואן — מספר החברה או מספר תעודת הזהות, לפי סוג העוסק. פרט שנשכח לעיתים, כי הוא מופיע בחוק ולא ברשימה שבצו.

איך הסימון צריך להיראות?

כאן נכנסת השאלה המעשית — ומכאן מגיעה רוב הבחירה בציוד. לפי סעיף 2 לצו:

• מודפס, לא בכתב יד. הסימון ייעשה "בהדפסה, בהטבעה, בחריטה או בכל דרך אחרת על הטובין או אריזתם, למעט בכתב יד".
• תווית שלא יורדת בקלות. אם אי אפשר לסמן על המוצר עצמו, מצמידים תווית בהדבקה או בתפירה, באופן שימנע את הסרתה בקלות.
• ברור, קריא ובן-קיימא. "בן-קיימא" מוגדר בצו כסימון שמתקיים בשלמות וללא פגם עד גמר השימוש בטובין — וזו הדרישה שקובעת איזו מדבקה ואיזה ריבון מתאימים.
• אותיות לא קטנות ולא דחוסות, במקום שנראה לעין, ובצבע שונה מצבע הרקע. במדפסת שולחנית ברזולוציה 300DPI אפשר להכניס יותר פרטים בלי שהאותיות יידחסו.
• באריזה של כמה שכבות — הסימון על השכבה החיצונית.

עברית ולועזית

• תוצרת הארץ — הסימון בעברית. מותר להוסיף לועזית, אבל האותיות הלועזיות לא יהיו גדולות מהאותיות העבריות.
• מוצר מיובא — בעברית, או בעברית ובלועזית.
• הוראות שימוש ואזהרות בלועזית על מוצר מיובא — צריך תרגום מלא לעברית, באותיות שאינן קטנות מהאותיות הלועזיות.

על מה הצו לא חל?

הצו פוטר כמה סוגי טובין (התוספת החמישית), ביניהם מזון, ספרים ועיתונים ומוצרי דפוס אחרים, כפתורים ורוכסנים, מסרקות ויצירות אמנות. הוא גם לא חל על מוצרים שמיוצרים ליצוא בלבד ולא משווקים בארץ.

פטור מהצו הזה אינו פטור מסימון. מזון מוסדר בחקיקה נפרדת עם דרישות משלו, ותמרוקים מוסדרים בצו נפרד.

מה קורה אם לא מסמנים?

האכיפה היא בעיקר מינהלית: הממונה על הגנת הצרכן רשאי להטיל עיצום כספי על עוסק שלא סימן טובין כנדרש, ובנסיבות מחמירות הסכום גבוה יותר. הסכומים קבועים בחוק, מתעדכנים מעת לעת ומתפרסמים באתר הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. בנוסף, הממונה רשאי להורות שטובין שלא סומנו יישארו במקום העסק עד שישה חודשים — כלומר סחורה לא מסומנת עלולה פשוט להיתקע.

איך עומדים בדרישות בפועל

הדרישה ל"בן-קיימא" היא זו שמשפיעה על בחירת הציוד. מדבקה שהדפוס שלה דוהה, נמרח או מתקלף לפני שהמוצר נגמר — כבר לא עומדת בדרישה.

1. שיטת ההדפסה

• הדפסה תרמית ישירה (בלי ריבון) מתאימה למדבקות קצרות-חיים, כמו מדבקות משלוח. היא עלולה לדהות בחום, באור ובשפשוף — ולכן פחות מתאימה לסימון שצריך להחזיק לאורך חיי המוצר.
• העברה תרמית (עם ריבון) מדפיסה דיו שנשאר חד ועמיד לאורך זמן. זו הבחירה המומלצת לסימון מוצרים.

2. התאמת מדבקה וריבון לתנאים

3. בלי הקלדה ידנית

כשיש עשרות או מאות מוצרים, כל אחד עם שם, דגם, ארץ ייצור וכמות משלו, הקלדה ידנית היא מתכון לטעויות. עם תוכנת BarTender מחברים את עיצוב התווית לטבלת אקסל או למערכת ה-ERP, וכל שורה הופכת לתווית עם הנתונים הנכונים.

4. עברית שנראית טוב

מדפסת ב-300DPI מאפשרת טקסט קטן וחד — שימושי כשצריך להכניס הרבה פרטים בעברית ובלועזית על תווית קטנה, בלי שהאותיות יהיו דחוסות. לרוב העסקים מדפסת שולחנית מספיקה; בייצור רציף ובכמויות גדולות עוברים למדפסת תעשייתית.

צ'ק ליסט לפני שמדפיסים

שאלות נפוצות